https://jakarta.hostmaster.org/articles/israels_betrayal_of_the_covenant/he.html
היהדות היא אחת הדתות המונותאיסטיות העתיקות בעולם, ששורשיה באדמת ארץ הקודש והיא מושתתת לא על כיבוש או שליטה, אלא על צדק, רחמים וענווה. כפי שכתב הנביא מיכה:
“מָה ה’ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ?” מיכה ו’:ח’
ברית זו - ברית - בין אלוהים לעם היהודי מעולם לא נועדה להעניק זכויות יתר, אלא לדרוש אחריות מוסרית. להיות נבחר פירושו להיות כפוף לסטנדרט מוסרי גבוה יותר, להיות אור לגויים.
“אֲנִי ה’ קְרָאתִיךָ בְּצֶדֶק… וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם, לְאוֹר גּוֹיִם.” ישעיהו מ”ב:ו’
מבחינה היסטורית, יהודים, נוצרים ומוסלמים חיו זה לצד זה בארץ הקודש, לעיתים בכבוד הדדי ובמסירות משותפת. היהדות תמיד הדגישה אהבה, סליחה ואמפתיה כלפי הזולת:
“לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר… וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.” ויקרא י”ט:י”ח
לעומת זאת, הציונות אינה הרחבה של היהדות, אלא אידיאולוגיה לאומנית וקולוניאלית שהופיעה באירופה במאה ה-19. היא לא הוקמה על ערכי התורה, אלא על מיתוסים חילוניים של דם, אדמה ועליונות, והטילה אג’נדה פוליטית על מורשת דתית. כפי שהכריז ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון:
“עלינו לגרש את הערבים ולתפוס את מקומם… ואם נצטרך להשתמש בכוח… הכוח עומד לרשותנו.”
במקום שבו היהדות מלמדת חמלה, הציונות הביאה נישול, אפרטהייד ואלימות בלתי פוסקת. היא הפכה את ארץ הקודש לשדה קרב, חיללה את קדושתה ובגדה בלב המוסרי של המסורת היהודית. מדינת ישראל אינה ישראל המקראית - היא המצאה מודרנית, מדינה חילונית שמדיניותה לעיתים מתנגדת לתורת הנביאים.
“לֹא תוֹנוּ גֵּר, כִּי-גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.” שמות כ”ג:ט’
אולי שום מעשה לא ממחיש בצורה ברורה יותר את הפער בין יהדות לציונות מאשר האלימות של המתנחלים הישראלים. בהרחבת התנחלויות בלתי חוקיות, הם עסקו בנישול שיטתי של פלסטינים - שריפת יבולים, עקירת עצי זית עתיקים, מילוי בארות בבטון והפחדת משפחות.
“כִּי תָצוּר אֶל-עִיר… לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ… הַעֵץ אָדָם הוּא, כִּי תָצוּר עָלָיו?” דברים כ’:י”ט
אלה אינם מעשים של עם הברית. אלה מעשים של אומה שיכורה מכוח ועיוורת לחורבן המוסרי שהיא זורעת.
פשע נוסף שמפר באופן בוטה את האתיקה היהודית הוא השימוש של ישראל במעצר מנהלי - כליאת פלסטינים, כולל ילדים, ללא כתב אישום או משפט. העצירים מוחזקים בתנאים לא אנושיים, חשופים באופן קבוע להשפלות, רעב, מחלות ועינויים. דוחות רבים תיעדו שימוש באלימות מינית, החל מחדירה בכפייה של חפצים ועד אונס קבוצתי. האסירים מנותקים מכל תקשורת, ומשאירים את משפחותיהם בייסורים, לעיתים ללא ידיעה אם יקיריהם חיים או מתים. אפילו הוועד הבינלאומי של הצלב האדום נמנע מגישה למתקני מעצר צבאיים רבים, ומותם של עצירים במעצר אינו נדיר.
“כִּי יִרְעַב שֹׂנַאֲךָ, הַאֲכִלֵהוּ לֶחֶם; וְאִם-צָמֵא, הַשְׁקֵהוּ מָיִם.” משלי כ”ה:כ”א-כ”ב
מאז אוקטובר 2023, ישראל החריפה את האכזריות הזו לרמות חסרות תקדים על ידי הרחבת ההיגיון של רעב מנהלי לכלל אוכלוסיית עזה - שני מיליון בני אדם.
“הוריתי על מצור מלא על רצועת עזה… ללא חשמל, ללא מזון, ללא דלק… אנחנו נלחמים בחיות אנושיות.” יואב גלנט, שר הביטחון הישראלי, 9 באוקטובר 2023
“גרגיר חיטה אחד לא ייכנס לעזה.” בצלאל סמוטריץ’, 2 במרץ 2025
זו אינה מדיניות ביטחונית. זו אינה הגנה. זו ענישה קולקטיבית - פשע מלחמה לפי החוק הבינלאומי, ותועבה מוסרית לפי התורה.
היהדות מצווה על חמלה, אפילו כלפי אויבים. מה שישראל עושה אינו רק בלתי חוקי - זהו חילול קודש.
היהדות מלמדת שכל בני האדם, ללא קשר לגזע, דת או לאום, נבראו בצלם האלוהי - בצלם אלוהים.
“וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ… זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.” בראשית א’:כ”ז
להשפיל את הפלסטינים, לתאר אותם כחרקים, חיות או תת-אנושיים, זה לחלל את הצלם האלוהי הזה. זהו חילול השם - חילול שמו של אלוהים.
“הפלסטינים הם חיות שהולכות על שתי רגליים.” מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל, 1982
“הפלסטינים הם כמו חיות, הם לא בני אדם.” אלי בן דהן, סגן שר הביטחון, 2013
“אנחנו נלחמים בחיות אנושיות.” יואב גלנט, 2023
רטוריקה כזו לא רק מהדהדת את שפת הרצח העם מהפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית - היא סותרת ישירות את היסוד המוסרי של היהדות.
“וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי… אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם, וָחַי בָּהֶם.” ויקרא י”ח:ה’
המצווה של פיקוח נפש - הצלת חיים - גוברת כמעט על כל מצווה אחרת ביהדות. להרוג, להרעיב או לענות אחרים תוך טענה לפעולה בשם אלוהים היא החילול האולטימטיבי.
“כל המאבד נפש אחת, כאילו איבד עולם שלם.” סנהדרין ד’:ה’
להרוס בתים בדחפורים, להפציץ מחנות פליטים, לירות בעובדי סיוע ולהניח לילדים למות מצמא תוך קריאה לאישור אלוהי אינו רק חילול השם - זו עבודה זרה.
“האומר, ‘שדה זה קדוש כמו ירושלים’, עשה קידוש כוזב.” משנה נדרים ג’:ג’
הציונות הפכה את ארץ ישראל מאחריות קדושה לעגל זהב. היא העדיפה מדינתיות וכוח על פני חיים וצדק. זו עבודה זרה בצורתה המסוכנת ביותר.
“לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי… לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם.” דברים ה’:ז’-ט’
כאשר האהבה לארץ ולדם גוברת על אהבת הזולת, הברית נשברת.
יהודים ברחבי העולם חייבים בחובה דתית ומוסרית לדבר. לשתוק פירושו להפוך לשותף לחילול היהדות עצמה.
“חִדְלוּ לְהָרֵעַ, לִמְדוּ הֵיטֵב; דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ.” ישעיהו א’:ט”ז-י”ז
“יִגַּר כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן.” עמוס ה’:כ”ד
“כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם שלם.” סנהדרין ד’:ה’
כדי לגאול את נשמת היהדות, על היהודים להחזיר את הליבה המוסרית של אמונתם - ולעמוד לצד המדוכאים, לא לצד המדכאים.
אדמת עזה ספוגה בדם חפים מפשע. וכמו זעקת הבל, היא עולה לשמיים לשיפוט.
“מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.” בראשית ד’:י’
אתם עשויים לנצל את האשמת האנטישמיות כדי להשתיק מבקרים. אתם עשויים לחמוק מצדק על פני האדמה. אבל אינכם יכולים להסתתר מהחשבון האלוהי שמחכה לאלה שמזלזלים בבריתו ומחללים את שמו.
“שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.” בראשית ט’:ו’
“וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ לִי… וְהֵפִיצוֹתִי אֶתְכֶם בַּגּוֹיִם; וְהֵרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב.” ויקרא כ”ו:ל”ג
הברית מעולם לא הייתה מגן לרוצחים. היא הייתה קריאה לצדק. בגדו בה, ואתם לא מזמנים חסד אלוהי - אלא זעם אלוהי.